Tuesday, May 16, 2017

Who Targets Me - Track which entities are targeting you with adverts

 This project is something to adopt in another countries..
Israel can be one of them.


"During the 2015 general election and 2016 referendum, campaigns spent millions of pounds purchasing highly targeted Facebook adverts. Voters were bombarded with messages tailored to their interests, location, age, gender and more. For the good of our democracy, it's time to throw some light on dark ads."






In the run-up to the general election, the Bureau is investigating how political parties and groups are using targeted advertising on Facebook to try to influence votes.

There has been a huge rise in political advertising on social media, which offers a much bigger audience for a much cheaper price than ads in newspapers or on billboards. A quarter of the last general election's total advertising spend was on Facebook, and social media is thought to have played a significant role in the victories of Donald Trump and the Vote Leave campaign.

The reams of personal information held by Facebook on its users means messages can be individually tailored for people with particular interests, who care about certain issues, or who live in marginal constituencies. The problem is that this type of advertising is in large part not subject to public scrutiny. Only Facebook knows what users are being shown what adverts - and privacy obligations combined with commercial interests mean that information is not publicly accessible.

A new project called Who Targets Me is attempting to address this, by recruiting social media users to share information on what adverts they are seeing. The Bureau’s new data journalism team the Bureau Local will analyze the data collected in an attempt to shed light on an opaque and rapidly growing industry.

The more people who get involved, the more detail we'll get about the scale and detail of the targeted messaging being used. Help us by signing up here - and read our story introducing the project and outlining our initial findings"



Chrome Extension 

Github 

twitter

Saturday, March 25, 2017

המצור הדיגיטלי של טינדר על רצועת עזה והאזורים שמעבר לקו הירוק, ומה הקשר לצפון קוריאה?

For my English reader: I've found that Passport feature which is part of Tinder Plus services, is not supported in Gaza and behind the green line in Israel. 
In north Korea the service is supported but no users has been found.

It seems that Tinder has their own virtual and digital blockade on Gaza Strip, and they added the area behind the green line into the party.

A request for response has been sent to them, so update will be attached as soon as I will get one. 
As for Graphic attachment, you can find it below

 

לפני כמה חודשים, שכנעו אותי שTinder זה הבר החדש, והמקום האולטימטיבי להיכרויות. הסטיגמה פחות עניינה אותי, יותר חששתי מההשלכות על הפרטיות, אבל הסקרנות גברה אז התחברתי.

אם עקבתם אחרי בעבר, כנראה שהבנתם שלרוב דברים שאני משתמש בהם מתגלים כפרוצים ברמות שונות, או שצצות בעיות אחרות ככה שזה היה רק עניין של זמן עד שמשהו מעניין יתגלה גם בTinder.
בכנות, כנראה זה אני ואולי הפלטפורמה - אבל עד עכשיו מעבר לכמה דייטים כושלים, השימוש בה מרגיש בעיקר כמו מעבדת פסיכולוגיה שסטודנטים מרוויחים בה כמה שקלים על לחיצה על כפתורים, מה שכן אין לזלזל בעצמה של הפלטפורמה ולמדתי הרבה על הטעם שלי.


לאחרונה בחרתי לנצל את היכולות הנוספות שטינדר מציעה למנויים בתשלום, ולטייל בעולם דרך האפליקציה וזאת בעזרת תכונה הנקראת Passport.
כמה פרופילים שנתקלתי בהם ציינו שהם לא מחפשים שום דבר מעבר לצפייה באנשים ממדינות שונות ככה שהחלטתי להצטרף למסע.

לאחר שעברתי מדינות כמו קפריסין בולגריה, סקרן אותי להבין מה קורה אצל השכנים שלנו בעזה
, האם מישהו שם מעז להשתמש באפליקציה שקוראת תיגר על המוסר? ובכלל מה המצב במדינות שפיזית אסור להיכנס אליהן לאזרחים ישראלים, או שהן טוטליטריות יותר כמו צפון קוריאה. ז"א מה היחס שם לפתיחות מינית בין אנשים, האם זה משהו כמו ב1984?

הסתבר לי שבצפון קוריאה ניתן להשתמש בפיצ'ר Passport אבל אין שם נשים, מגיל 18 ועד 55+, כדי להבין האם זה גורף הרחבתי את החיפוש לגברים ונשים וגם כאן קיבלתי הודעה שלא נמצאו תוצאות מתאימות (ברדיוס של 75 קילומטר מעיר הבירה).





במקביל בדקתי את רצועת עזה, והסתבר שהאפליקציה מסרבת לתת לי לעבור לשם. סוג של סגר דיגיטלי.
למרות שמצאתי גם אזורים מעבר לקו הירוק, שבהם האפליקציה לא מאפשרת שימוש בפיצ'ר, הייתי צריך סיעור מוחות עם ידידה שלי כדי להבין שמסתבר שמדובר כאן במשהו גורף ולא מקומי בעזה – האפליקציה מונעת שימוש בפיצ'ר Passport באזורים שהם מעבר לקו הירוק (שמסומן באדום) ובאופן משלים גם מונעת כל גישה מהעולם הדיגיטלי החיצון לרצועת עזה.
אגב, הקו הירוק זה 1949 ולא 67...



זה אולי נראה לכם נורמלי, אבל תחשבו מה המשמעות של מניעת שירות שכזו מול אוכלוסיות שלמות, ז"א לא מדובר פה על פגיעה כלכלית אלא על מניעת שימוש בחלקים מסוימים של אפליקציית הכרויות מבוססת מיקום, פשוט כי נולדת במקום הלא נכון.


אישית לא נתקלתי בתופעה כזו של חרם דיגיטלי, הכרתי חנויות שלא שולחות לישראל, מגדירות אותה כפלסטין. אבל כאן מדובר יותר במניעת מעבר של אווטרים לאזורים עם מחלוקת, או באופן בוטה יותר מצור דיגיטלי.


כששיתפתי חבר נוסף בנושא, הוא חשב על רעיון דומה לזה שחשבתי עליו קודם, איך אוכלוסיות באזורים ממודרים יוכלו להיפגש באופן בטוח. לדוגמא, עזתים שירצו להיפגש פיזית בעזרת Tinder, מבלי שהרשויות יאתרו אותם (נכון לעכשיו לא הצלחתי לשלול שימוש ברצועת עזה ללא מעבר ממקום למקום)


מאחר שהתברר שצפון קוריאה הינה שטח הפקר, ללא משתמשים מתברר שהמפגשים הכי בטוחים של תושבי עזה שירצו להשתמש באפליקציה, יוכלו להתבצע אחרי שימוש בVPN הורדת האפליקציה, רכישת מנוי וקביעת מקום מפגש ווירטואלי (שאולי יוביל לפיזי) בצפון קוריאה שהינה מדינה חסרת משתמשים נכון לבדיקות שנערכו ביומיים האחרונים, במקביל אפשר לבחור אי כלשהו, שאפשר לעבור אליו אך הוא ללא משתמשים כמעט,
כל זה בהנחה ששני אנשים שעוברים לנקודה כלשהי, אך לא נמצאים בה פיזית - יוכלו להיפגש ווירטואלית


עדיין נשארו שאלות, כמו האם יש משתמשים בעזה, ומה בפועל עושה Tinder בכדי לאפשר שימוש בשירותים שלה במדינות בעייתיות, או באזורים שבהם משתמשים יירדפו בגלל הימצאותם באפליקציה


בקשה לתגובה נשלחה ל Tinder  ונענתה לאחר מספר ימים,שמדובר באשמת גוגל